* אחריות לשנה ע"י הספק

 

הלופיקס מתקן משמעותית Hallux Valgus (ע"פ מחקרים): ע"פי מחקר שנעשה בגרמניה, כ- 10 מליון איש בגרמניה לבדה, סובלים מ- הלוס ולגוס/בוניון ברמות שונות. רובן נשים בנות: 40-60 .

עד עכשיו הטיפול בדרך השמרנית של Malpositioning, ליישור הבוהן, היה מאוד מוגבל ומגביל. הלופיקס שינה את שיטת הטיפול השמרנית והוא תוצאה של מחקר השוואתי בצורות השונות בטיפול בבעיה זו. המחקר מציג שיפור ניכר של הלוס ולגוס עם הלופיקס. המחקר נערך על 20 מטופלים במקרים קלים עד בינוניים. הזווית הממוצעת של הבוהן לפני הטיפול היתה 28.8 מעלות. בטיפול עם סד לילה, הזווית קטנה ל – 18.4 מעלות, ובטיפול עם הלופיקס, הזווית קטנה ל – 11.6 מעלות בלבד. פרופסור קלאוס שערך את המחקר בגרמניה, מציין שהמחקרים מוכיחים כי במקרה של הלוס ולגוס במצב קל עד בינוני, ניתן להקטין את זווית הלוס ולגוס ע"י סד לילה, אך השימוש עם הלופיקס, השיפור גדול הרבה יותר עד למצב של יישור העצם לחלוטין.כמו כן, תוצאות המחקר מראות שיפור משמעותי גם במקרה של "רגל שטוחה". מסקנה נוספת של המחקר מראה כי זווית ה- Intermetatarsal, יכולה להיות מתוקנת במקרה של רגל שטוחה.השימוש עם הלופיקס ובו זמנית גם עם Metatarsal, משפרת באופן משמעותי מ- ממוצע של 16 מעלות (זווית הבוהן) ל- 10.2 מעלות עם הלופיקס (עם סד לילה בלבד רק 13 מעלות).

 

* ניתן לשימוש ביום, במצב הליכה וכן בלילה.

* נמצא כמגן ומשחרר מכאבים.

* תומך בצורה מלאה במצב של הליכה ומתקן את העיוות בבוהן (הוכח ע"י מחקרים).

* ניתן לחבישה בקלות ומתאים לרגל ימין או שמאל.* מצטיין בייחודיות וביתרון בניגוד לסד לילה רגיל.

* ההלופיקס ניתן לחבישה ביום ובלילה בתוך הנעל ומאפשר הליכה רגילה.

לסיכום, ע"פ המחקר, ניתן לשפר ולתקן את ערכי הזווית של הבוהן (הלוס ולגוס) ע"י הלופיקס בצורה מאוד משמעותית. מסביר פרופסור קלאוס: "בשל הנוחות המשופרת אשר מאפשרת להשתמש בהלופיקס הן ביום במצב הליכה והן בלילה.וגם במקרים של "רגל שטוחה", הלופיקס עשוי למנוע ניתוח.

 

ברפואת האורטופדיה, הלוס ולגוס (Hallux valgus) מציין את אחד הבעיות הנפוצות ביותר של כף הרגל, במיוחד בקרב נשים.המפרק בין האצבע הגדולה ברגל לבין עצמות כף הרגל הוא מפרק מורכב ביותר.העצמות, הגידים והרצועות, עובדים במפרק זה בתאום על מנת להעביר את משקל הגוף ועל מנת לפזר את הלחץ הנגרם בעת תנועה.

"בוניון" (מילה הנגזרת מלטינית – bunio – ופירושה התרחבות) במצב זה, האצבע הגדולה בכף הרגל נוטה פנימה לכיוון האצבעות הקטנות יותר בכף הרגל. המפרק, כתוצאה מכך מתרחב כלפי חוץ.

תופעה זו נפוצה בעולם המודרני בו נהוג לנעול נעליים, בעיקר כתוצאה מנעילת נעליים צרות מדי בחלקן הקדמי. בקהילות שבהן נהוג ללכת יחף התופעה כמעט ולא קיימת.

 

• בעיית אסתטיקה.

• Calluses של הרקמות, גירוי כרוני של העור והבורסה.

• הגדלת כאבים תחת עומס ובהליכה.

• פרוגרסיבי arthrosis ו הקשחה של בסיס משותף של האצבע.

• תוצאה ישירה כמו לרקוע deformities וצבתות אצבע.